נגישות נפשית:
כשפוסט־טראומה נכנסת למקום העבודה
הרצאה אנושית, רגישה ומפכחת מאת עו״ד אלעד נבון
בכל ארגון יש אנשים שאנחנו רואים - ויש אנשים שאנחנו לא באמת רואים. לא כי הם מסתתרים, אלא כי הפציעות שהם נושאים איתם אינן ניתנות לצילום. פוסט־טראומה לא מופיעה בדוח נוכחות, לא מבקשת רשות להיכנס בבוקר, אבל היא שם. לפעמים בשקט, לפעמים בעוצמה.
הרצאתו של אלעד נבון פותחת חלון אל המקום שבו נפש ועבודה נפגשות. היא מציעה הבנה חדשה למילה נגישות: לא רק דלת רחבה או רמפה, אלא גם אפשרות רגשית - מקום שבו אדם מרגיש שיש לו זכות להיות שלם, גם אם חלקים בו עדיין כואבים.
אלעד משלב בין סיפור חייו, הידע המשפטי שברשותו, וניסיון עמוק בעבודה עם מתמודדים ומנהלים. הוא מראה כיצד נגישות נפשית אינה “עוד תקנה”, אלא מערכת יחסים ארגונית: איך הקשבה משנה תרבות, איך גמישות מונעת שחיקה, ואיך צעד קטן בהבנה יכול להיות הצעד שמציל עובד - ואת מקום העבודה כולו.
אנחנו נוטים לחשוב שפוסט־טראומה שייכת לשדה הקרב. אבל האמת היא שהיא יושבת איתנו בחדרי ישיבות, במיילים, בצוותים ובעומסים היומיומיים.בהרצאה אלעד מפרק מיתוסים, חושף את השקט שמאחורי ההתמודדות, ומסביר מדוע דווקא שינוי של תודעה ארגונית יוצר חוסן אמיתי: חוסן שמחזיק אנשים, מחזק צוותים ומייצר הצלחה ארוכת טווח.
זהו מפגש שמזכיר לנו שנגישות נפשית אינה רק מחויבות מוסרית - היא בחירה עסקית, אנושית ומנהיגותית.
היא היכולת של ארגון לומר: אנחנו רואים אותך. לא רק את העובד שאתה, אלא את האדם שאתה.
